פרק 1: תדמיתה של ישראל
חוץ לארץ. אתם משוטטים בשלווה בסמטאות של אחת מבירות אירופה השוקקות, מסיירים לאורך מבנים עתיקים מרשימים. בכל פעם שאתם נכנסים לכיכר רחבת ידיים, ליבכם מתרחב ואתם נושמים לרווחה. ההמולה מסביב אינה מפרה את שלוותכם. אתם אפילו נהנים להתבונן בעוברים ושבים, ומרגישים חופשיים ומאושרים.
גם כשקופצת לה הודעה מישראל – מבזק שגרתי שסודק את הרוגע הנפשי – אתם מניחים לאקטואליה הישראלית, משתחררים מקצב החיים המלחיץ ומצליחים ליהנות מהרגע.
ופתאום, ללא כל הכנה מוקדמת, תוך כדי שיחה שגרתית, קוטעים אתכם בשאלה: "מאיפה אתם?" – שאלה טבעית שהתשובה עליה פשוטה, אך עצם העלאת השאלה לאוויר מעורר בכם חשדות והתלבטויות: האם לחשוף את זהותכם או לא? מה הם יודעים או חושבים על ישראל? מה סיפרו להם בחדשות המקומיות: שאנחנו עם כובש ורומס, פנינה בלב המזרח התיכון, אומת היי-טק? כך או אחרת, השם "ישראל" יחלץ מהשומעים תגובה כלשהי, לכל הפחות מבע רגשי, לטוב או לרע.
מהי התדמית של ישראל בעולם? תלוי את מי שואלים ואיפה. נתבונן במספר דוגמאות.
עבור עשרות מיליוני נוצרים אוונגליסטים אדוקים בארצות הברית, ישראל יהודית היא חלק מחזון אחרית הימים, הבטחה תנ"כית אלוהית שיש לתמוך בה ללא סייג. רבים מהם מחשיבים את עצמם כנוצרים-ציונים ופועלים לא מעט כדי לתמוך פוליטית וכלכלית בישראל, ואף משתתפים באופן פעיל במאבק נגד מתנגדיה ודורשי רעתה.
הודו, שניתקה בעבר את קשריה עם ישראל על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הפכה גם היא לאחרונה לידידה טובה של ישראל. בין שתי המדינות מתקיימים כיום יחסי מסחר מפותחים ורחבים, וישראל מסייעת רבות לפיתוח הטכנולוגי של החקלאות והרפואה בהודו.
גם ביבשת אפריקה חלה לאחרונה עלייה באהדה לישראל. היחסים הדיפלומטיים עם חלק מהמדינות חודשו והקשרים עימן הודקו, בעקבות עזרה שקיבלו מישראל בתחומים שונים.
מנגד, אם נפנה את השאלה לגבי תדמיתה של ישראל לאיגודי זכויות אדם במערב אירופה ובארצות הברית, או לחלקים נרחבים בקרב האינטליגנציה והתקשורת המערביות – תצטייר תדמית שלילית למדי. עבורם ישראל היא מדינה כוחנית המפרה זכויות אדם באופן תדיר.
בסקר דעת קהל, שעורכת מדי כמה שנים רשת ה-BBC בשיתוף עם אוניברסיטת מרילנד, נשאלים אזרחיהן של 18 מדינות ברחבי העולם איזו השפעה יש למדינה מסוימת על העולם. ב-2014 וגם ב-2017 התקבלו תוצאות דומות: 50% מהנשאלים השיבו שלישראל יש השפעה שלילית על העולם, לעומת 25% שסברו כי יש לה השפעה חיובית. ישראל דורגה במקום הרביעי מבין המדינות שמשפיעות לרעה על העולם, כשלפניה רק איראן, צפון קוריאה ופקיסטן.
יש הסוברים כי מדובר בתוצאה של תעמולה תקשורתית אנטי-ישראלית, אחרים גורסים שתמונה זו תואמת את המציאות – בין כך ובין כך, הולך ומתקבע הנרטיב שלפיו ישראל היא מדינה שמפרה זכויות אדם באופן שיטתי.
דה-לגיטימציה למדינת ישראל
בשנים האחרונות גובר מסע הדה-לגיטימציה למדינת ישראל במטרה לערער את זכות קיומה כמדינה יהודית. מדובר בתהליך מתמשך, שדואג להציג את ישראל כמדינה שמפרה בעקביות את החוק הבינלאומי וזכויות האדם, וכמדינת אפרטהייד שמבצעת פשעי מלחמה ומסכנת את שלום העולם.
חלק ניכר מקמפיין הדה-לגיטימציה ובידודה של ישראל מתנהל בארגון האומות המאוחדות, בפורומים בינלאומיים ובתקשורת, ועושה שימוש נרחב במשפט בינלאומי ובפורומים משפטיים.
בשנת 2001, הוועידה העולמית של האו"ם נגד גזענות ושנאת זרים בדרבן, הפכה לפלטפורמה מרכזית לדה-לגיטימציה. הוועדה טענה בין היתר שהציונות היא גזענות, שאין ייחוד בשואתו של העם היהודי כיוון שאסונות דומים פקדו גם עמים אחרים, ושישראל "נולדה בחטא" מפני שנוסדה באמצעות טיהור אתני כלפי הערבים.
אחת הפעילות הבולטות בקמפיין הדה-לגיטימציה והדמוניזציה של ישראל היא תנועת ה-BDS, שקוראת לחרם בינלאומי על ישראל בתחומי הכלכלה, התרבות והאקדמיה, ומאיימת בבידוד דיפלומטי, צבאי ודתי. עומאר ברגותי, ממייסדי התנועה, הצהיר במפורש על מטרתה: "הקץ של מדינת ישראל וקיומה כמדינה יהודית".
לדעת רבים, לא מדובר במערכה כנגד מדיניות הממשלה או ההתנחלויות, אלא במלחמה על עצם הלגיטימיות של מדינה יהודית.
ההצלחה הגדולה והמהדהדת ביותר של פעילות ה-BDS נרשמה בעולם האקדמיה במדינות מערב אירופה, והתנועה מכה שורשים גם בקמפוסים של המוסדות האקדמיים בארה"ב ובקנדה. מלבד האיום בחרם אקדמי על ישראל, הקמפיין האגרסיבי משרה אווירה אלימה ופוגע בסטודנטים ובמרצים שתומכים בישראל.
באוניברסיטאות חשובות ומובילות בעולם, חברי סגל אקדמי בכיר משתתפים במאמץ להטיל חרם אקדמי על מוסדות ישראליים מקבילים, ונמנעים משיתופי פעולה בתחום המחקר המדעי או מהשתתפות בכנסים מדעיים בישראל. בשנת 2004, החלו קמפוסים אוניברסיטאיים ברחבי העולם לציין את "שבוע האפרטהייד הישראלי", שבמהלכו הסטודנטים נחשפים למיצגי רחוב שמדמים את מה שבעיניהם ישראל מבצעת.